איך להימנע מהופעת פטרת ציפורניים? איך לחסל פטרת ציפורניים והטיפיים הסודיים לטיפול ומניעת הידבקות בפטרת ציפורניים. רוצים טיפול ופתרון לפטרת ציפורניים – מלאו פרטים!

פטרת ציפורניים (Tin ea Ungium) – פטרת הפוגעת בעיקר בבהונות הרגליים, אך הזיהום עלול להתפשט גם לציפורני הידיים. היא גורמת להצהבת הציפורניים, להתעבותן ובשלבים מתקדמים גם להתפוררות רקמת הציפורן. הזיהום נקרא Onychomycosis.

פטרת רגליים (Tinea Pedis) – פטרת נפוצה, שבדרך כלל מופיעה בין האצבעות בשלישית-הרביעית או בין הרביעית-חמישית. היא גורמת לעור להיות רטוב, אדום וקשקשי. הפטרת יוצרת מראה מאוד לא אסטתי של העור, לאדמומיות או צהיבות של העור, לסדקים ושלפוחיות, להתפוררות וקילופים. ריח חריף ולא נעים הוא תוצר הלוואי של הפטרת.

שלושת התנאים ההכרחיים להתהוותה של הפטרת הם: לחות, טמפרטורה וסביבה חשוכה:

לחות – שמסופקת בעיקר בגלל תחזוקה לא נכונה של כפות הרגליים ביומיום, אך גם בגלל תנאי האקלים הקשים בארץ. רוב הגברים בארץ, בגלל האקלים התרבותי המאצ'ואיסטי, אינם מבצעים את הפעולה הפשוטה של ניגוב יסודי של כפות הרגליים ובין האצבעות לאחר המקלחת. לא אחת אני אפילו שומע על גברים, שאינם משקיעים אפילו בסיבון יסודי של כפות הרגליים בזמן הרחצה, בהנחה שסיבון הגוף וחפיפת הראש, מספקים טיפול עקיף ע"י הסבון שזולג לכיוון הרגליים כאשר הוא נשטף מטה משאר חלקי הגוף. בגלל מבנה אצבעות הרגליים והגומות הנוצרות ביניהן, נקלעות טיפות מים, שאין להן לאן ואיך להתאדות ולהתייבש. כאשר אנו גורבים גרביים, ונועלים נעליים, אנו מייצרים מעין אינקובאטור, שמספק בדיוק את שלושת התנאים הדרושים להתהוות הפטרת, לשלביה השונים. החום והלחות הנוצרים בעיקר בין האצבעות הרביעית והחמישית של כפות הרגליים מהווים סביבה אידיאלית להתפתחות הפטריות. התרבותן גורמת לגרד, למסמוס של העור ובהמשך לסדקים כואבים המוכרים לרובינו. נעילה ממושכת של נעליים מגבירה את הסיכון ללקות בזיהום פיטרתי בכפות הרגליים. אם אין מטפלים בפטרת היא מתפשטת על עור כף הרגל ולתוך ציפורני הרגליים.

טמפרטורה אופטימאלית– אותה מספק החום הטבעי של הגוף

סביבה חשוכה – אותה מספקים הגרביים והנעליים, שרובינו נמצאים בהם רוב שעות היום. על אף שיוכה של הפטרת לעולם הצומח, ולא לעולם החי, התפתחותה אינה תלויה בתהליכי פוטוסינתזה התלויים במקורות אור. להפך ! – השיוך למשפחת העובשים, הוא זה שתומך בהתפתחותה דווקא בסביבה החשוכה.

הטיפול האופטימאלי בתופעות האלה כרוך בהרבה סבלנות והתמדה מצד המטופל, בטיפול פדיקור רפואי תקופתי של רענון כף הרגל, והסרה של כמה שיותר מרבצי פטרת מעור כף הרגל ומין הציפורניים, ובשימוש בתכשירים – שתפקידם הוא מיגור הפטרת וריפוייה. ברוב המקרים, פטרת העור היא זו שקל יותר לטפל בה ולמגר אותה. יחד עם ריפוי ומיגור פטרת העור יופחתו בצורה משמעותית הריחות המאוד לא נעימים מכף הרגל הנגועה. זמן הטיפול המשוער של הטיפול בפטרת העור הוא בין שבוע במקרים הקלים יותר לבין שלושה שבועות במקרים הקשים יותר.

באשר לטיפול בציפורניים נגועות בפטרת, הסיפור הוא קצת שונה. ישנם עשרות תכשירים בשוק שמתיימרים לטפל בתופעה הכל-כך נפוצה והכל-כך לא אסתטית הזאת. חלקם עוזרים ברמות שונות. ישנם אפילו טיפולים תרופתיים, שניתנים ע"י ובהשגחת רופאי עור.

הטיפולים התרופתיים גם הם משפיעים ברמות שונות על אנשים שונים, ותלויים בפרמטרים רבים ושונים, כמו: גיל, עישון, מצב בריאותי, פעילות גופנית ומטבוליזם. רופא עור טוב ייקח דגימת תרבית של הפטרת, וישלח אותה למעבדה לזיהוי של סוג הפטרייה ע"מ להתאים תרופה אופטימלית. לעומת זאת ישנן תרופות שמכסות מגוון רחב מאוד  של סוגי פטרת, וחלק מין הרופאים פשוט רושמים אותן, וחוסכים זמן ועבודה. בכל מקרה תהליך ההחלמה או אפילו ההטבה, נמשך לאורך מספר חודשים, ועד לשנה שלמה.

בתחום התכשירים החיצוניים, ישנם כאמור רבים המתיימרים לספק החלמה מהירה, ואפילו כאלה שמגדילים להתחייב על תוצאות "בין לילה". כמטפל ואיש מקצוע, אני במעקב תמידי אחר התכשירים האלה, ומקבל אינפורמציה באופן שוטף מגורמים שונים בארץ ובעולם. אני משתדל להמליץ רק על תכשירים שפעולתם מוכחת, ואפילו להחזיק חלק מהם במלאי אצלי, ע"מ להקל על המטופלים שלי ולחסוך להם זמן בהשגתם. זמן משוער לטיפול בפטרת הציפורן נע בין שלושה חודשים עד שנה, ולפעמים אפילו נמשך כטיפול בתופעות כרוניות לאורך כל החיים. הזנחה של התופעה, וניסיון להתעלם ממנה, רק מחמיר אותה ומאפשר לה להתפתח ולתפוס שטחים גדולים יותר, ואפילו ישנה סכנה במקרים מסוימים של חדירת הזיהום למחזור הדם, ומשם לאיברי גוף פנימיים וחיצוניים אחרים.

בשני המקרים, גם בפטרת עור וגם בפטרת הציפורניים, הטיפול בתכשירים או בתרופות, חייב להיסמך על טיפול פדיקור רפואי תקופתי ושמירה יומיומית על היגיינת כף הרגל, רחצה וסיבון יומיים, והחשוב מכל הוא ייבוש מוחלט של כף הרגל, בינות לאצבעות ואפילו בקדמת הציפורן.

במקרים בהם הרגל נגועה בפטרת, ממליץ הדודיאקטור דורי רפאל להקצות מגבת נפרדת לניגוב הרגליים, להרחיקה מאנשים אחרים בבית, ולכבסה בהרתחה אחת ליומיים שלושה.

בין השאר צריך גם לטפל בנעלי צבא או כל נעל אחרת שעלולות גם הן להיות כבר מודבקות בפטרת. אי טיפול יסודי בנעליים, ואפילו בכפכפים, יכול לגרום להדבקה מחדש של כפות הרגליים גם לאחר הבראתן. גם את הרגלי שמירת ההיגיינה של כפות הרגליים, ובעיקר ייבושן לאחר רחצה או מגע עם סביבה לחה (פעילות גופנית והזעה, חדרי כושר ומלתחות, בריכות שחיה וכיו"ב), חייבים לשמר כהרגל יומיומי לחיים, כיוון שבכל פעם שנספק את התנאים הדרושים להתהוות הפטרת, היא תשמח לבוא ולהתנחל מחדש. נבגיה וסוכניה נמצאים איתנו וסביבנו בכל עת, ורק מחכים להזדמנות ולתנאים.4